28/03/2011

אורבניזם בתל אביב: 2 - מאורבניזם לניו-אורבניזם

זהו המשך של "אורבניזם בתל אביב: 1 - מה זה אורבניזם ולמה זה מעניין"

אצל רובנו קיימת תפישה מתעתעת שערים גדולות הן מזוהמות, מלוכלכות ורועשות. מדוע מתעתעת? הטבע העירוני - גנים ציבוריים, שדרות עצים, פארקים וגם צמחים שונים בבנייני העיר עצמם - אמנם מצומצם בהיקפו לעומת הטבע שנתקלים בו כשיוצאים לטיול בצפון או אפילו כשקופצים לאחד מהפרברים שמצפון לתל אביב, למשל, רמת השרון. אבל למרות שרואים פחות ירוק בעיניים, דווקא לערים יש פחות השפעה שלילית מאשר ליישובים קטנים.

ביישובים קטנים השימוש ברכב פרטי יותר רווח, והתחבורה הציבורית מצומצמת יותר (פשוט כי אין מספיק אנשים שיהיה מוצדק שאוטובוס ישרת אותם). כמו כן, ההליכה ברגל והשימוש באופניים רווחים יותר בערים מאשר בפרברים, כי המרחקים קצרים יותר. הקמה של יישוב חדש (במקום הרחבה של עיר גדולה) מצריכה הנחה של תשתיות חדשות (ביוב, חשמל, תקשורת, מים וגז). גם כאן, הישן עדיף על החדש - חבל להניח צינורות וכבלים חדשים (לעתים, ליישובים מרוחקים), כשאפשר להשתמש בתשתיות הקיימות בערים הגדולות. וחשוב להזכיר בהקשר זה את הבנייה לגובה, שמאפשרת התפרסות על פחות קרקע, ובכך מצילה את מעט השטחים הפתוחים שעוד נותרו לנו. וגם אם מסתכלים דרך העיניים של התושב - בפרבר של בתים פרטיים, כל תושב משקיע בחימום/קירור ביתו הרבה אנרגיה, ובעיר של בניינים משותפים, צריכת האנרגיה של כל תושב הרבה יותר נמוכה, כי יש יותר קירות משותפים. אפשר גם לחשוב על כך במובנים נוספים - הפארק העירוני מהווה תחליף למאות גינות של בתים פרטיים בפרברים, וחניון ציבורי מהווה תחליף לשטח החנייה שכל בית פרטי מקצה לעצמו. ועל כך כתב ח"כ ניצן הורוביץ (אז הוא עוד היה עורך חדשות החוץ של ערוץ 10): "העיר הגדולה היא הבחירה הסביבתית הנכונה, לא החיים "האיכותיים" בישובי ווילות התופסים לנו את כל השטחים הפתוחים."

עכבר העיר ירוק יותר מעכבר הכפר:



אם אני מבין נכון, אז זה הלך פחות או יותר ככה: גורמים שונים (בעיקר תהליכים של תיעוש) מביאים כל חברה אנושית לעזוב את השטחים החקלאיים לטובת הערים. זהו תהליך העיור, שאנגליה עברה במאה ה-18, ושסין עוברת בימים אלו. הפוטנציאל של הקמת ערים לא נעלם מעיניהם של מהנדסים ומתכננים, וכך נוסד תחום ידע חדש - תכנון עירוני - אם כי במגמה הרווחת של ימינו, מעדיפים לכלול את זה בתחום רחב יותר של עיצוב עירוני (כמו שהסַפָּרים של פעם הפכו למעצבי השיער של ימינו). עם זאת, הערים הגדולות של המאה העשרים לא הצליחו לתת מענה לכל מיני בעיות של תושביהן, והחל תהליך הפוך לעיור, שהתעצם עד כדי הגירה מאסיבית לפרברים. הואקום שנוצר במרכזי הערים הוביל לבְלַיָה עירונית, כך שהעזובה אף הגבירה את העזיבה. בעשורים האחרונים, עם חדירת ההבנה שהאנושות אחראית לגורל הסביבה שבה היא חיה, עלתה החשיבות של תכנון סביבתי. בשל החשיבות הסביבתית של הערים, התכנון הסביבתי פתח צוהר להתחדשות אורבנית.

הגישה שהולכת וצוברת תאוצה כיום היא ניו-אורבניזם, שמדגישה כמה עקרונות בתכנון העירוני:
*תחבורה בת קיימא - עידוד הליכה ברגל ורכיבה על אופניים, כמו גם הענקת עדיפות לתחבורה הציבורית על חשבון הרכב הפרטי המזהם.
*מרקם עירוני צפוף - רשת רחובות עם קישוריות גבוהה, ללא חללים ריקים המהווים בזבוז של משאב הקרקע במרקם העירוני.
*עירוב שימושים - לכל תושב צריכה להיות נגישות גבוהה למגוון רחב של שימושים (למשל, שכל תושב יהיה במרחק 10 דקות הליכה מגן ילדים, בית ספר יסודי, קופת חולים, מכולת, בנק, בית קפה, מסעדה וכו').

"עמותת מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל" היא הגוף שמוביל את גישת הניו-אורבניזם בישראל. הגורו שלי לכל ענייני הניו-אורבניזם הוא יואב לרמן, שנבחר לאחרונה כחבר בוועד המנהל של "מרחב".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שמח שקראת :) ותודה על התגובה. בקרוב אקרא אותה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...